מה הסיבה לתסמונת פיברומיאלגיה?
שם המחלה/תסמונת פיברומיאלגיה הינו חדש באופן יחסי בעולם הרפואה ומתייחס בעיקר לחולים הסובלים מכאבים ורגישות יתר לכאב אשר הינו ממוקד באזורים קבועים או מתחלפים בגוף.
הקריטריונים לסיווג והגדרת אדם כחולה במחלה הינה בדרך כלל על פי מספר אזורי הכאב.
גורם מרכזי להתפתחות והחמרת התסמונת הינה חשיפה מתמשכת למצבי דחק Stress .
מוחו של חולה הפיברומיאלגיה מגיב בעוצמת יתר לגירוי של פי שניים או יותר מאדם בריא כאשר לוחצים לו בגוף נקודתית. לתסמונת הפיברומיאלגיה מתווספות לאורך זמן תחושות חרדה כתוצאה מאובדן השליטה במחלה וירידה בתפקוד. לרוב חולה הפיברומיאלגיה נדרש להתמודד עם אי הבנת מצבו על ידי הסביבה הקרובה או בן/בת זוג.
לתסמונת הפיברומיאלגיה ישנה קשת של תסמינים נוספים וביניהם הפרעות שינה, עייפות כרונית (CFS), תשישות, דיכאון, חרדות, הפרעות התנהגותיות, תסמונת המעי הרגיז (IBS9), תסמונת רגליים תזוזתיות (RLS), תחושות נימול בידיים וברגליים.
בעבר הייתה נטייה לקבוע כי הבסיס למחלה הינו גנטי אך כיום עולם הרפואה הכיר בכך כי קיימים גורמי לחץ סביבתי הגורמים להתפרצות המחלה ובהמשך להחמרה. מעבר לכך שהפיברומיאלגיה מתפתחת ברובה בגלל מצב סטרס ממושך, היא גם מייצרת סטרס נוסף בגלל הסתגלות קשה לחיים מוגבלים ורוויי כאב.
ישנם תמרורי אזהרה רבים המכונים סימפטומים שחווה חולה הפיברומיאלגיה לפני התפרצות המחלה כגון: הפרעות שינה, חוסר בתיאבון, כאבי ראש ,עייפות, חולשה, התקפי חרדה , דופק לב מואץ במנוחה, תחושת חום ושורף בגוף ועוד.
תסמונת החרדה המתגברת עם הזמן הינה גורם לחץ קשה ביותר אשר משתק ולאורך זמן גם גורם לדיכאון.
הסבר על תופעת החרדות
תסמונת החרדות והתקפי החרדה הינן תופעות פיזיות/נפשיות הגורמות לירידה בתפקוד, מגבילות אותנו, עוצרות אותנו, ומקשות עלינו מאוד בבואנו להתמודד עם משימות שמאופיינות במצבי אי ודאות אך לכאורה הינן נורמאליות כאשר אנו מתבוננים על תפקוד של אנשים אחרים סביבנו.
קיימים סוגים שונים של חרדות: חרדות ממבחנים, חרדות לפני טסט לרשיון נהיגה, חרדות מטיפולי שיניים, חרדות מטיפולים או ניתוחים רפואיים, חרדות טיסה, חרדות מזוגיות, חרדות מראיונות עבודה, חרדה חברתית וחרדה הנובעת מטראומה.
גם מחשבות טורדניות ודאגות קיומיות יוצרות חרדה ובעקבותיה התקפי חרדה. התקפי החרדה מולידים חרדה נוספת מפני התקף החרדה הבא.
גם מחלה סמויה או גלויה המוציאה את הגוף מאיזון ושליטה יוצרת תחושות פיזיולוגיות שמעוררות חרדה וחוסר יכולת לסמוך על תפקוד הגוף אפילו במשימות פשוטות.
קשה לנו לקבל ולהבין מדוע זה קורה לנו אך התשובה מבחינה רפואית ידועה וברורה.
לסובלים מחרדות באופן כרוני תהיה מגבלה תפקודית גם בפעולות שגרתיות כמו הליכה לעבודה וקיום סדר יום רגיל. המגבלה תלך ותגבר עם הזמן והאדם החרד יצמצם בהדרגה את חייו.
החרדה מוגדרת כמחלה/בעיה פסיכוסומאטית והכוונה לכך שישנו קשר תגובתי ברור לדרך שבה הגוף שלנו קולט את המתרחש סביבו ומושפע מכך.
השפעה זו של תחושת "סכנה" מפעילה מנגנון אוטמטי הבא לידי ביטוי בפקודות מוחיות לא רצוניות הגורמות לכיווצי שרירים (מצב דרוך כמו בשדה קרב) והפרשות של הורמוני "הישרדות". מצב זה מכונה בעולם הרפואי סטרס.
מנגנון זה המופעל בתדירות גבוהה ומתמשכת גורם לנזקים חמורים ולעיתים בלתי הפיכים והוא השורש של רוב המחלות "המודרניות". מנגנון זה, הצורך מהגוף משאבים רבים, גורם להחלשות והתמוטטות הדרגתית של כל מערכות הגוף לרבות המערכת החיסונית.
עוצמת ההתמוטטויות מלווה בסימנים ואיתותים שונים לעתים פיזיולוגיים ולעתים נפשיים המייצרים תחושות רגשיות קשות שקשה לחוות אותן.
המילים חרדה או חרדות כשלעצמן כבר מעוררות את הפחד.
תופעת החרדות נחשבת כסוג הפרעה חדשה בחיים המודרניים והיא באה לידי ביטוי בחוסר יכולת לבצע מהלכים תפקודיים נורמאליים שיכולנו לבצע עד טרום התופעה.
החרדות גורמות להגבלה ביכולת ומעוררות תסכול רב אצל האדם המודרני הרגיל בשליטה.
החרדה עצמה מונעת מאיתנו להנות מפירות ההישגים שעמלנו עליהם כל כך קשה. כמו לדוגמא חוסר היכולת לנסוע ולטייל ברכב החדש שרכשנו.
החרדה הינה תגובה ל Stress מתמשך וגורמת לנו לנהוג במשנה זהירות בתחומים שמזוהים על ידנו מסוכנים.
פרידה, פיטורין, איום, ומחשבות מסוג מה יהיה? מגבירות את רמת הדאגה והחרדות. האדם החרד מביא תמיד בשיקוליו, לפני ביצוע משימה, לחפש אזורי "מקלט" למקרה שהתקף החרדה יפתיע אותו.
בעקרון, החרדה הינה תופעה "חיובית" באשר לדרך שבא מערכת הגוף-נפש שלנו מבקשת להעביר לנו מידע על רמות הרזרבה האנרגטית שלנו. להיות חרד משמע להיות כלוא בתוך מצב מגביל ומייסר. התופעה עצמה מייצרת אפקט המכונה "הפחד מהפחד".
קיימים סוגי חרדות שהסובל מהם אינו מקשרם לסיבה מוצדקת ולכן יש קושי גדול יותר לטפל בהם וכאן לעיתים אין ברירה אלא להיעזר בטיפול תרופתי כרוני.
חרדה גם נוצרת כתוצאה של כשל באחד ממערכות הגוף שנפגע וגורר תגובות לא מוכרות כמו דפיקות לב מואצות בזמן מנוחה, הזעה חזקה פתאומית, תחושת התעלפות.
אך במאמר זה ראוי להתייחס לחרדה נסיבתית אשר בעל החרדה יודע היטב שהוא "משלם" על תקופה מאוד לחוצה בה סחט את עצמו עד כלות.
אכן החרדה הקשה יותר היא כתוצאה של חשיפה פתאומית לזעזוע קשה.
זעזוע מסוג זה גם מערער את הבטחון באשר להמשך נתינת אמון בחיים. לצערנו, על אף כל אמצעי הזהירות שאנו נוקטים בחיינו, תמיד קיים גורם הפתעה שלא התכוננו אליו.
קיים הצורך להבחין בנסיבות שגרמו לחרדה ומכאן גם לאמן את האדם החרד לחשיפה הדרגתית ומבוקרת לגורם וליכולת ההתמודדות איתו. אצל רוב סובלי החרדות ישנה תופעה של שרירים פנימיים מכווצים המעידים על כך שהחרד נמצא במצב דרוך. להיות במצב של דריכות לאורך זמן גומר את מצבורי האנרגיה שלנו והדבר בא לידי ביטוי בהתמוטטויות של מערכת העצבים.
מעבר לדריכות בשרירים קיימת גם תופעה של נשימה שטחית ותפוקת נשימה שאינה מספקת.
מבחינה אנרגטית קיימת בדרך כלל חסימה בבלוטות הורמונאליות בבסיס הגוף ובקודקודו מצב שבו הסובל לכוד בבועת עצמו לא מקבל וגם לא נותן.
במידה וכעת את/ה מודע/ת לסיבות שגרמו למצבך והנך מחפש/ת פתרון קבוע, סופי, טבעי וללא כדורים כימיים, שיטת A.S.A תעזור לך לקבל שליטה מהירה על הבעיה, להבריא, להשתחרר מהחרדות ולחיות חיים רגילים.
SMALL-1.jpg?id=30729031&sopC=1660810219143)
smalls.jpg?sopc=1519487477099)